תפריט
שתף:

ענפים שצפויים לפרוח בזכות הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות

בלוגים01/10/2020 20:49בלוגשמואל שיטכנולוגיה
ענפים שצפויים לפרוח בזכות הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות
הבשורה על הסכם נורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות גרמה לישראלים רבים להתחיל לסרוק את אתרי האינטרנט, לקראת חופשה עתידית בפדרציה העשירה, שכוללת שבע נסיכויות ויושבת לחוף המפרץ הפרסי. אלא שמעבר לפוטנציאל התיירותי ולקו התעופה שצפוי להיפתח, פוטנציאל שיתוף הפעולה הכלכלי עסקי בין ישראל והאמירויות הוא משמעותי וכולל מגוון רחב של תחומים. הפדרציה מציגה תמ"ג לנפש של 72 אלף דולר, ומייבאת כל שנה שירותים וסחורות בהיקפים גדולים שמהווים פוטנציאל גדול לישראל מוטת הייצוא.
הנה מספר ענפים שייהנו מהקשרים העסקיים שצפויים להירקם בין ישראל ושבע הנסיכויות שלחוף המפרץ:
סייבר
הצורך של איחוד האמירויות בהגנות סייבר ("הגנת המולדת") טמון בסיבות גאופוליטיות. גורמים עוינים שמאיימים על הגנות האבטחה של בנקים וחברות ביטוח גדולות בעולם כמו גם ארגונים ממשלתיים במדינות מערביות, פועלים נגד האינטרסים של איחוד האמירויות ומצריכים פתרונות סייבר מתקדמים, כשישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום. תקציב הביטחון של איחוד האמירויות עומד על כ- 23 מיליארד דולרים בשנה. רובו מיועד לרכישת נשק אך היום סייבר התקפי משמש כסוג של נשק לכל דבר. זאת, לצד העובדה שמדובר במשטר לא דמוקרטי המאפשר לו גם להשתמש בכלים מעולמות הסייבר שלא היו מתקבלים בעין יפה במדינות המערב הדמוקרטיות. בישראל מקיימת תעשיית הסייבר קשרים ארוכי שנים מתחת לרדאר עם איחוד האמירויות וכעת שיתופי הפעולה הללו יכולים להעמיק. לפי דיווחים לא רשמיים, אחת החברות הישראליות שכבר מכרה את מוצריה לאיחוד האמירויות, היא חברת הסייבר הישראלית NSO שסיפקה לממשל את תוכנת פגסוס המאפשרת פריצה למכשירי טלפון ניידים ולריגול אחר בעליהם. במרץ 2019 חשף תחקיר של הניו יורק טיימס כי כמה מיוצאי יחידת 8200 של חיל המודיעין הישראלי עובדים בשירות איחוד האמירויות ומסייעים לה בפיתוח כלי סייבר התקפיים וכלי ריגול מקוונים. לפי הערכות, הייצוא הישראלי של כלי נשק וסייבר לאיחוד האמירויות מסתכם במאות מיליוני שקלים בשנה. כעת, עם הסכם שכזה, שיתופי הפעולה הללו יכולים להיות מואצים ופומביים.
פינטק ואינשורטק
ישראל היא מעצמת טכנולוגיה שבשנים האחרונות הולכת וחודרת לתחומים מסורתיים ושמרניים של בנקאות וביטוח, אם כי בשלב זה בולטת בפעילותה בעיקר מעבר לים, כששנת 2019 נחשבת לשנת שיא בהשקעות בפינטק הישראלי עם השקעות מוערכות של כ-2 מיליארד דולרים. רק לאחרונה קיבלה ישראל חותמת של כבוד כשסטארט-אפ האינשורטק Lemonadeשמייסדיו ישראלים, הונפק בבורסת ניו יורק וחברת הביטוח Hippo, אף הוא עם מייסדים ישראלים הפך לחד קרן ב-2019 כשהשלים סבב גיוס לפי שווי של מיליארד דולרים. העוצמה הזו פוגשת את איחוד האמירויות בדיוק באחד המקומות ששם לו למטרה לקדם – חדשנות בדגש על תחום הבנקאות והביטוח. במסגרת התכנית האסטרטגית של הפדרציה, הושם דגש על טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר דרך אימוץ טכנולוגיות בלוקצ'יין בענף הפיננסים. האיחוד אמנם מתאפיין בריבוי מהגרים (שמספרם גבוה ממספר אזרחי המדינה) ורבים מהם נדרשים לשלוח כסף למשפחותיהם במדינות כמו הודו והפיליפינים ולכן תחום העברות הכספים דווקא יחסית מפותח, אך הפדרציה מעוניינת להשקיע בהאצת הקידמה בענפי פיננסים אחרים דוגמת הלוואות וחברות ביטוח דיגיטליות. המועמדת הטבעית להוביל את הקשר היא דובאי, האמירות המאוכלסת ביותר עם מעל 3.3 מיליון תושבים שב-2019 הגיעה למקום השמיני בדירוג המרכזים הפיננסים המובילים בעולם (GFCI) כנציגה היחידה במזרח התיכון בעשיריה המובילה. רק ביולי האחרון פרסם הבנק המרכזי של איחוד האמירויות אתגר חדשנות, בו יכולות להשתתף חברות מקומיות ובינלאומיות כאחד, המתקיים מידי שנה בתחום הפינטק שנועד לתמוך בפרויקטים טכנולוגים פיננסים במטרה לתת מענה בעיקר לאתגרים פיננסים של עסקים קטנים ובינוניים. האתגר נועד גם להאיץ אימוץ של פתרונות טכנולוגיים לשיפור הליכי רגולציה וציות בתחום הפיננסים. החיבור הפורמלי שכעת מתאפשר בין המדינות, יכול לפתוח צוהר גם לקשרים עם מדינות ערביות נוספות דוגמת ירדן ומצרים.
ציוד רפואי
דובאי ואבו דאבי מתאפיינות באוכלוסיה צעירה ואמידה, קהל יעד אידאלי למכשור הרפואי הישראלי המפותח, בדגש על תחום המותרות והאסתטיקה. תעשיית המכשור הרפואי סומנה כאחד התחומים למיקוד ב'חזון דובאי 2030'. ישראל ידועה כמדינה מובילה בתחום המכשור הרפואי ואף רשמה מספר אקזיטים גדולים בתחום. בין החברות הבולטות בתחום ניתן למנות את חברת Lumenisהישראלית מיקנעם שעוסקת בתחום הלייזרים הרפואיים והאסתטיים שמכירתה לקרן ההשקעות Baring Private Equity Asia בתמורה לכ-1.2 מיליארד דולרים הושלמה בפברואר השנה. ב-2017 נמכרה חברת NeuroDermל- Mitsubishi היפנית באקזיט ענק לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולרים. באותה שנה הושלמה גם מכירת חברת קיסריה מדיקל אלקטרוניקה המייצרת מוצרים לשוק האינפוזיה לחברת BDלפי שווי של כ-350 מיליון דולר. ישראל אגב לא חיכתה להסכם הנורמליזציה כדי לקיים קשרים כלכליים בתחום עם איחוד האמירויות כשלפי הערכות התאחדות התעשיינים, מספר החברות היצואניות לאמירויות עומד על מעל 200 ענפי תעשיה שונים כשאחד הבולטים שבהם הוא תחום הציוד הרפואי.
תקשורת
כבר בשנת 2017 ניסו באיחוד האמירויות לפעול לנרמל את היחסים מול ישראל. במאי 2017 התפרסמה כתבה בעיתון ה- Wall Street Journal לפיה מדינות המפרץ ובכלל זה איחוד האמירויות גיבשו הצעה לפיה הן יסכימו לבצע צעדי נורמליזציה עם ישראל אך התנו זאת בהקפאת בנייה חלקית בהתנחלויות. אחד הפיתויים לחתימה על ההסכם כללו אז הבטחה לייסוד קווי טלקומוניקציה ישירים בין ישראל והאיחוד. בשנת 2018 שר התקשורת דאז איוב קרא אף נטל חלק במשלחת ישראלית שנכחה בכנס איגוד הטלקומינקציה הבינלאומי שהתקיים בדובאי. קרא אמר אז "הטכנולוגיה פותחת בפנינו אפשרויות שעד היום נראו דמיוניות. אנו כמדינה נעשה ככל שעל ידינו, לקדם את תחום הטלקומוניקציה של שכנינו". ביוני 2019 נודע כי חברת התקשורת Etisalatמהאמירויות, הפכה לחברה הראשונה במזרח התיכון שתספק טכנולוגית G5 וזאת בשדה התעופה החדש של אבו דאבי. כעת כשעתיד להיחתם הסכם רשמי בין המדינות, נפתח כר פורה לשיתופי פעולה בתחום.
אגריטק
משבר הקורונה לא פסח גם על איחוד האמירויות. הפדרציה ספגה את המשבר הזה לאחר מספר שנים חלשות כלכלית שהתאפיינו בין היתר בירידה במחירי הבתים באמירויות. באבו דאבי, בירת הפדרציה, התקבלה החלטה להשקיע מאמצים בהבאת חברות טכנולוגיה, מהנדסים ומתכנתים לשטחיה במטרה לסייע לכלכלה להתאושש. אחד התחומים הבולטים שסומנו על ידי אבו דאבי בתחום הסטארט אפים הוא האגריטק – טכנולוגיה חקלאית. כך, באפריל האחרון הודיעה אבו דאבי כי תשקיע כ-100 מיליון דולר ב-4 חברות בתחום במטרה להפוך את החולות שבשטחה לאדמה חקלאית פוריה, זאת על רקע דאגה ממגמות עולמיות בשוק המזון שעלולות להוביל למחסור במוצרי מזון ובמטרה להבטיח אספקת מזון עתידית לתושבי המדינה. האקלים החם השורר בנסיכויות אמנם מאתגר את תחום החקלאות אך בדיוק לשם כך נדרשים פתרונות טכנולוגים חכמים והאמירויות כבר פועלות להקים חוות קטנות בנאות מדבר ובחוות מלאכותיות אשר זקוקות לטכנולוגיות השקיה ובקרת אקלים. ישראל מצידה נחשבה למעצמת אגריטק עוד לפני שהמונח הזה בכלל הוטבע בזכות החיבור שלה לעולמות הטכנולוגיה וחברות ישראליות פועלות להפוך את תחום החקלאות המסורתי והאינטואיטיבי באופיו למקצוע דיגיטלי, מדויק ואוטומטי. בישראל פועלים כמעט אלף סטארט אפים בתחום החקלאות והמזון ובשנים האחרונות הושקעו מאות רבות של מיליוני דולרים בחברות בתחום האגרוטק והפודטק בארץ.
פודטק
בשנים האחרונות, אנו חווים מודעות גדלה לבריאות ולרווחה (למשל, מודעות לבעיית ההשמנה – obesity); רגולציה מחמירה יותר בעולם המפותח; דלדול במשאבי טבע וחומרי גלם; ומודעות בתחום הקיימות (sustainability). בנוסף, קיימת דרישה הולכת וגוברת למוצרים שיבטאו ערך ניכר ויתאימו למגמות איכות החיים הקיימות היום (בריאת ורווחה, נוחות, קיימות, תוך התחשבות בהזדקנות האוכלוסייה).
לאור מגמות אלו, פתרון בר קיימא לאורך זמן יכול להיות מושג רק על ידי שימוש בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בכל הממדים הטכנולוגיים של שרשרת הערך בתעשייה. צורך זה מהווה כר פורה לחדשנות טכנולוגית לתעשיית המזון. כבר כיום הפתרונות הטכנולוגיים מאפשרים להקטין את הפגמים בייצור, הארכת חיי המדף, מיצוי של חומרי הגלם, והקטנת ההשפעה שלנו על הסביבה. פתרונות אחרים מאפשרים להעלות את הערך לצרכן, באמצעות פיתוח/זיהוי רכיבים חכמים, הגדלת טריות המוצר והבאתו ללקוח בצורה הקרובה ביותר למצבו הטבעי, תוך שיפור הערכים התזונתיים שלו.
מים
תושבי כדור הארץ תלויים במי נחלים, אגמים, מי תהום ומי גשמים. תהליכים אקלימיים (שנגרמים בין השאר מפעולת האדם על כדור הארץ) הביאו להתחממות כדור הארץ. באזורים רבים בעולם יש מחסור הולך וגובר בגשמים ובעקבות כך להתדלדלות מקורות המים במדינות העולם. שוב - הדבר בולט במיוחד במדינות העניות.
וגם המים שישנם - אינם במצב טוב! מפעלים מזרימים שפכים לנחלים. כיום מזוהמים יותר ממחצית מהנחלים וכמוהם גם אגמים רבים. מי התהום במדינות רבות הולכים ומתמעטים עם השינויים באקלים והתחממות כדור הארץ. כיסוי הערים בכיסוי בטון ואספלט מונע אף הוא ספיגת מים בקרקע ומצמצם את מאגרי מי התהום באזורים המעוירים בצפיפות. ריבוי הפסולת בעולם וחוסר ההקפדה על הטיפול בה גורם לחלחול חומרים מזהמים למי התהום. תחנות כוח ממוקמות ליד מקורות מים שמשמשים לקירור הטורבינות. הדבר גורם ל'זיהום טרמי' כלומר לחימום המים ולשינוי המערכת האקולוגית במקורות המים האלה. ואם חשבנו שמי גשמים הם טהורים ונקיים, הרי שתוצרי הבערה של הדלקים שמניעים את המנועים על פני כדור הארץ עולים לאטמוספירה ומתחברים עם אדי המים. בענני הגשם נוצרות חומצות וגשם חומצי יורד על כדור הארץ. הגשם החומצי פוגע בחי ובצומח על כדור הארץ.
בישראל ישנם פתרונות טכנולוגיים מהמובילים בעולם להתפלת מים ברמות שונות ובעלויות כלכליות כדאיות.
תהליכים טכנולוגים אלה יכולים לתת מענה מיידי לרוב מדינות העולם בצורה ממוקדת ומהירה.
שתף ב
תגובות
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר